פתיחת תפריט ניידים

איכות המים

איכות המים

מקורות המים

המים המסופקים לתושבי פתח תקווה הינם מים באיכות גבוהה ומסופקים משני מקורות עיקריים:
• שאיבה עצמית מחמש בארות הנמצאות מסביב לעיר.
• קנית מים מחברת מקורות, אשר בחלקם הגדול מגיעים מבארות באיזור פתח תקווה (כגון מעיינות הירקון) ולעיתים ממקורות אחרים, כגון המוביל הארצי.

אספקת המים מתחלקת בין שאיבה עצמית וקניה ממקורות באופן שווה בממוצע. מרבית המים המסופקים לתושבי פתח תקווה נשאבים ממאגר מי תהום (אקוויפר ההר). איכות המים במאגר זה גבוהה מאד הן מבחינת מליחות והן מבחינת הטעם.

המגבלה של מים הנשאבים מאקוויפר ההר הינה הימצאות אבנית בהם. זאת מאחר והשכבות הגיאולוגיות מהן נשאבים המים הינן שכבות גיר. האבנית, אמנם לא מאד אסתטית ומצטברת בקומקומים, ראשי ברזים וכו', אולם אינה גורמת נזק לאדם.


בדיקות המים

מי השתיה, ובכללם מים בבקבוקים ומים מינרליים, מכילים מרכיבים שונים, אשר נותנים למים טעם וריח. רכיבים אלה גורמים לשוני בין מים ששותים תושבים באיזורים שונים ובעולם. בין מרכיבים אלו מצויים כאלה שאין הגבלה על הימצאותם, ואחרים אשר יש לעקוב אחר רמתם באופן שוטף.

על מנת להבטיח שמי הברז יהיו בטוחים וראויים לשתייה, קבעה מדינת ישראל תקנות המגדירות את תקן איכות המים, אופן דגימת המים, מיקומו ותדירות הדגימה. תקנות אלה נקראות תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי השתיה), תשל"ד - 1974 (נוסח משולב 2001). בתקנות אלה מוגדרים למעלה מ 75 פרמטרים (מיקרוביאליים, כימיים ואחרים) הבוחנים את איכות המים.



בדיקות מיקרוביאליות

הבדיקות המיקרוביאליות של המים נערכות הן במקורות המים (בקידוחים ובמאגרים) והן ברשת אספקת המים.

מטרתן של בדיקות אלה הינה איתור של קבוצות חיידקים, אשר יכולות לרמוז על הימצאות של זיהום. קבוצות החיידקים הנבדקות כוללות חיידקי קוליפורם, חיידקי קוליפורם צואתי, חיידקי סטרפטוקוקוס וספירה כללית של חיידקים.

במערכת המים העירונית של פתח תקווה מבוצע הדיגום המיקרוביאלי ב 74 נקודות:
• 13 נקודות בקידוחי המים וכניסה ממקורות.
• 3 נקודות בבריכות אגירה.
• 58 נקודות ברשת אספקת המים.


בדיקות כימיות, פיסיקליות ורדיואקטיביות

בדיקות כימיות ופיסיקליות מבוצעות במקורות מי השתיה, המשמשים לאספקת מי שתיה (קידוחים, מעינות ובריכות מים). הבדיקות כוללות:

• 11 חומרים אי-אורגניים, כגון כספית, כרום, ניקל, עופרת ועוד.
• 26 חומרים ארגניים מיקרו מזהמים נדיפים וחומרי הדברה, תוצרי לוואי של פעולות חיטוי המים.
• 19 חומרים כימיים בעלי השפעה אורגנולפטית, הגורמים להפרעה בטעם המים, צבעם וריחם, אך אינם מזיקים לבריאות, כגון אבץ, גופרה, נחושת, כלוריד ועוד.
• 4 פרמטרים פיסיקליים כגון חומציות המים, עכירותם ועוד.
• קרינה רדיואקטיבית – פליטת קרני אלפא וביטא (אם ישנה חריגה באחת מהן, תיערך בדיקה לקרינה רדיואקטיבית לפי 18 פרמטרים שונים).


תדירות הבדיקות

תדירות כל הבדיקות נקבעת בתקנות בריאות העם ומושפעת מגודל האוכלוסיה באיזור הנבדק. הבדיקות נערכות במעבדות משרד הבריאות.


תדירות הבדיקות ברשת אספקת המים בפתח תקווה:
• 3 פעמים בשבוע: בדיקות מיקרוביאליות (חיידקי קוליפורם, סטרפטוקוקוס וכו') וכלור נותר.
• מידי שלושה חודשים: עכירות, חנקית, כלוריד ו UV.
• מידי שישה חודשים: ברזל, נחושת, אבץ, עופרת, כרום ופלאתים (במידת הצורך).

תדירות הבדיקות במקור המים:
• אחת לחודש: בדיקות מיקרוביאליות מלאות.
• אחת לשלושה חודשים: בדיקה כימית מצומצמת.
• אחת לשש שנים: בדיקה כימית שלמה. מועדי הבדיקות הכימיות הבאות תלויים בתוצאות בדיקת כל רכיב בנפרד (הבדיקות החוזרות נערכות תוך שנה עד 6 שנים לפי התוצאות. בפ"ת – אחת לשש שנים).

דרכי הטיפול במים

המים הנשאבים ממקורות טבעיים הם בדרך כלל נקיים ביותר, אך לעיתים עלולים להכיל מזהמים שונים. על מנת למנוע התפתחות חיידקים במערכת אספקת המים, עוברים המים חיטוי רציף באמצעות היפו כלוריד.

הסבר בדבר קשיות המים 
קשיות במים נמדדת בנוכחות שני מינרלים עיקריים קלציום Ca (סידן) ומגנזיום Mg.
ככל שריכוז המינרלים גבוה יותר במים נחשבים המים למים "קשים".
מקור המים הקשים הנו מקידוחים (מי תהום) השואבים מים מהאקוויפרים העשירים בסלעי סידן ודולומיט.
בשנים האחרונות, בשל מקורות המים השונים בארץ, רמת קשיות המים נמוכה יותר.
מי המוביל הארצי וכן המים המותפלים הנם מים המכילים ריכוזי סידן ומגנזיום נמוכים יותר.
 
כדאי לדעת
סידן (קלציום) הנו יסוד חיוני לבניית עצמות הגוף וחיוני אף בתהליכים אחרים בגוף.
למגנזיום ישנו תפקיד חיוני בתפקוד מערכת העצבים והשרירים, וסיוע בהפיכת סוכר לאנרגיה.
 
השפעת קשיות מים על מכשירי חשמל:
קשיות גבוה הינה גורם מגביל אך ורק למכשירים החשמליים השונים.
קשיות גבוהה במים עלולה להגדיל את הצטברות האבנית במכשירים חשמליים ולעיתים בעת רכישת מכשיר חדש אנו נדרשים לווסת את המכשיר בהתאם לרמת הקשיות באותו הישוב.
 
לרוב ההמלצה הרווחת היא לכוון על הרמה הגבוהה ביותר הקיימת במכשיר.
 
למי שתייה ארבע רמות קשיות:
מים רכים- 0-60 מ"ג/ליטר
מים בעלי קשיות בינונית- 60-120 מ"ג/ליטר
מים קשים- 120-180 מ"ג ליטר
מים קשים מאד – מעל 180 מ"ג/ליטר
ביישובי התאגיד רמת הקשיות נעה בין "מים קשים" ל- "מים קשים מאד"
 
חשוב לציין כי במדינת ישראל לא קיים תקן לקשיות המים.
המים המסופקים על ידי התאגיד הם באיכות גבוהה ועומדים בכל התקנים והדרישות של משרד הבריאות.
 
מידע נוסף בנושא מי השתייה ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבריאות בקישור:
https://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/drinking_water/Pages/default.aspx